Guestbook


In this page, you can write in the guestbook in memory of Eran. You will find the form to do so at the bottom of the page. New messages are added at the top. You may browse through the pages, or press "All" to view all messages in one page.


Page: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 [18] 19 20 All


נועה קציר - 16/12/2004
לריקי, שמוליק ויעלי- מה ניתן ונותר להגיד, מחבקת ואוהבת אתכם לעד ולתמיד
ולערן- מקווה שאתה שם למעלה שומר על המשפחה ורואה כמה אוהבים ונאהב אותך תמיד


אילה - 16/12/2004
לא ראיתי את ערן בשנים האחרונות וההפסד כולו שלי.
תמיד שמעתי דרך הורי על הצלחותיו והשגיו.
כמו כולכם חבריו ומוקיריו-נשארתי בהלם, ללא מילים ומסרבת להאמין.
במשך ימי ה"שבעה" ואף לאחריהם,ראיתי כמה חברים ואוהבים יש לערן ולמשפחה,שמעתי סיפרים וראיתי תמונות. תמיד חיוך כובש ותמיד מוקף חברים מסביב.
ערן הקסים את חבריו ואת אלו שסבבו אותו, גרף את כולם בהתלהבותו ולא נח אף לרגע-אולי כדי להספיק?
ערן הגשים את חלומותיו.
יהי זכרו ברוך.
ריקי, שמוליק, יעל, ישראל וטובה
אוהבת אתכם ומחבקת אתכם בחיבוק ענקי.
תנחומי גם לשאר המשפחה ולחבריו הרבים


מהחברים - Dec 16th, 2004
I close my eyes, only for a moment, and the moment's gone.
All my dreams, pass before my eyes, a curiosity.
Dust in the wind, all they are is dust in the wind.
Same old song, just a drop of water in an endless sea.
All we do, crumbles to the ground, though we refuse to see.
Dust in the wind, All we are is dust in the wind.
Don't hang on, nothing lasts forever but the earth and sky.
It slips away, all your money won't another minute buy.
Dust in the wind, All we are is dust in the wind.


צחי חיטין - 15/12/2004
ערן, כשאני חושב עליך עולים בזכרוני שני דברים: החיוך והאנרגיות שלך. לשניהם דבר אחד משותף - הם לעולם לא נגמרו. תמיד רצית לעשות הכל, וכל דבר שעשית, עשית הכי טוב. אם זה טניס, נגינה, גלישה, טיס... תמיד ידעתי שתגיע לגדולות ושזו רק שאלה של זמן עד שאראה אותך בעיתון. אך בחלומות הכי גרועים לא חשבתי שזה יהיה בנסיבות הללו... אין צדק בעולם ואין היגיון שילד עם נשמה טהורה ללא טיפת רוע כמו שלך, מסיים את מסעו בעולם זה בגיל 20. אולם למרות גילך, נגעת בחייהם וליבם של כל כך הרבה אנשים, וכולנו כואבים ומתגעגעים ועדיין מסרבים להאמין... כמו שאני מכיר אותך, אתה בטח מסתכל עלינו מלמעלה, ועם חיוך מלווה בתנועת ביטול אומר, שטויות, ומספר איזו בדיחה וישר רץ להרפתקה הבאה שלך, מה שזה לא יהיה שעושים שם למעלה, כי גם בזה אתה חייב להיות, זאת לא שאלה בכלל, פשוט הכי טוב.


חברים [הוקרא בלוויה] - 21/11/2004
ערן
מי היה מאמין שיבוא היום שנשב פה ונכתוב עליך,
אין שום דרך בעולם להתחיל להעלות על הנייר את גודל החלל שהותרת בנו.
מיום שישי פשוט שקט פה, אין יותר "שתי דקות היית בחוץ, נוסעים", אין יותר "אני לא יכול לדבר עכשיו אבל מחר אני בבית", אין יותר ויכוחים מטומטמים על שום דבר, אין יותר כיף.
זולדן, המרץ של כולנו, אם היית כאן עכשיו בטח היית צוחק עלינו שאנחנו חבורה של ילדות, ולוחץ שנלך לעשות משהו, משהו מיוחד.
אין דרך לסכם מה שעשינו יחד, אז פשוט נגיד לך תודה,
אוהבים לנצח, החברים.


Page: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 [18] 19 20 All



Your name (optional):


Retype the digits you see here: