למשפחת זולדן
ששמעתי עך האסון היה קשה לי להאמין איך ערן שהיה מלא שמחת חיים איננו.אני תמיד אזכור אותו איך הוא היה בצבא.אף פעם הוא לא שתק והצחיק את כולם.מי יתן ותדעו רק שמחות.

Eran..
It was a really bad evening when Alex told me what happend to you..The same time i was thinking all the championships that we had compete together..I remember when we were in Varkiza and we were driving around the evening with alex and Gal..it was so funny to let u outside of the car and run behind us...We had many good times together and i am really sad that iam not going to see u in the next competition :'(...BUt i know that u are going to be around your friends forever cause it doesnt matter what happend,you are alive inside our hearts..
Your friend...
George

משפחת זולדן,
כל כך הרבה נכתב על ערן, מעלותיו ושמחת חייו, אך אין להשוות זאת לזיכרונות ממנו, וזיכרונות רבים הוא הותיר בקרב כל חבריו ומכריו. עוד לפני האסון הייתי מוצא את עצמי נזכר בתקופתנו המשותפת, ומחייך.
חיוך זה הוא מה שנשאר לנו מערן, עלינו לשמרו על מנת לשמור את רוחו של ערן איתנו.
חזק ואמץ

כשאני חושב 'ערן זולדן' אני נזכר בחיוך שובבי שכזה, שכאילו זומם איזה מעשה קונדס. כשאני חושב 'ערן זולדן' אני נזכר באדם משקיען וסקרן לדעת כל דבר. כשאני חושב 'ערן זולדן' אני נזכר באדם כ"כ שמח, שפניו לא הכירו הבעה אחרת מלבד חיוך. כשאני חושב עכשיו ' ערן זולדן' הוא ודאי מביט מלמעלה וחיוך מרוח על פרצופו...
משפ' זולדן, שמחת החיים של ערן חייבת להמשך. מי יתן ולא תדעו עוד צער.

משפחת זולדן היקרה
אני יושב וצופה בקלטות שלנו מהטירונות והאימון המתקדם שבם,גם ללא עריכה, ערן שלט.
איזה כישרון אדיר יש לו! משחק וניגון וחיקוי,היינו מריצים ביחד קטעים, והוא תמיד שלט.
אני זוכר איך באמצע השדאות הוא סיפר לי שאוטוטו יש לו רשיון טיס ושברגילה נצא ביחד לטיסה. זה לא קרה.
לפני חודש עליתי לקבר לבדי מתקשה להאמין שהוא שם ובכל זאת מדבר אליו כאילו לא חלפה שנה, וכאילו לא אירע אותו אסון.
כי זולדן מתקשר מיד לחיים ולחיוך,לגלשן ולמטוס,ללילות בהם הדיר שינה מעיני כל המחלקה כי סיפר בדיחות בקול...
זה מה שאתה
וכך נ ז כ ו ר אותך תמיד...