|
Guestbook
In this page, you can write in the guestbook in memory of Eran. You will find the form to do so at the bottom of the page. New messages are added at the top. You may browse through the pages, or press "All" to view all messages in one page. שירי - 1/05/2006 ערן, יש פה בחור אחד באוניברסיטה שממש דומה לך. בפעם הראשונה שראיתי אותו, הייתי בטוחה שזה אתה! ידעתי שזה לא כך, אבל כל כך רציתי שזה יהיה אתה. פשוט קפאתי במקום ובהיתי בו. בטח הוא חשב שאני פסיכית. רציתי להגיד לו "אתה יכול לגרום לי לצחוק כמו שערן היה עושה?". תאמין לי...לא יודעת מה היינו עושים בלעדיך בגלישה... תמיד עושה שלום בין כולם ומרגיע את הרוחות (תרתי משמע) אם איזו בדיחה טובה. הנוכחות שלך הייתה משכיחה את כל הצרות. אוווף...תחזור. חושבים עליך כל הזמן!! אבל אל תתפוס תחת אהה?! אוהבת, שירי ברוך ברלינר - 1/04/2006 (נכתב לאחר השבעה ב-27/11/2004) הורים מתאבלים, הדמעות זולגות, הנפשות מתייפחות, אך אנו נושמים והחיים זורמים בלי כל טעמים בחיים שאינם חיים. בפני המוות אנו עומדים, מתוסכלים, חסרי אונים, ואין אנו יודעים, איך עם גורל כזה מתמודדים. קירבת נפשות, זועקות ובלתי צפויות, את הלב מחממות, וביטחון, אמונה שה' רוצה לטובה, לאדם ובמיוחד לנשמה, את הלב השבור מרגיעה ולו נותנת כתרופה, אור לנשמה ששמה תקווה שיבואו הימים שנחזור לחיים שהם חיים. יגאל ראובן - 9/12/2005 אני משתתף בצערם של המשפחה מאוד כואב את צערכם בכל זאת אני מקווה שתבינו שכל מה שניכתב לנו משמיים אין מה לעשות גם אני אחריי תאונה חזקה תאונת דרכים והיום אני יושב על כיסא גלגלים למרות שאז הייתי בעולם הזהור והכל אבל מקבלים הכל באהבה ותיהיו חזקים בשבילו כי לפחות באהבה הוא חזר לקדוש ברוך ולא בדבר סתם כך שמוליק ורחלי בן-צור - 5/12/2005 למשפחת זולדן, אתכם כל יום וכל שעה לאורך כל הדרך. נשמח לסייע בידיכם. בחברות כנה רחלי ושמוליק בן-צור. Rebecca Zieff (her son's Briss) - Dec 3rd, 2005 Justin Eran Zieff Ari Eran Eran is for my cousin, Eran Zoldan. The first time I met Eran, I was 16 years old and was visiting him in Israel. He was a precocious pre-schooler, happily running around in the house pretending to be a Thundercat. I also remember him finding it hysterically funny as I repeatedly botched the parts of the body in Hebrew. As he grew up, he never lost his boyish enthusiasm for life. He always seemed to wear a grin from ear to ear. He got excited whenever he came across something new, even if it was just looking out the window from the backseat of a car as he toured around the US. He had an adventurous spirit and a drive to seek out new challenges, which led him to become a successful swimmer, a pilot, and a competitive wind surfer who traveled around the world. He would find something new, master it, then move on to see what new challenges he could find. The loss of Eran at such a young age took away from us a beloved member of our family and a terrific young man. We hope that our son has Eran’s sense of wonder, competitive, adventurous spirit, energy, optimism and enthusiasm for life. |
